4:21 בבוקר.
קודם ישנתי אבל עכשיו אני לא מצליחה אפילו אחרי 2 כוסות מיץ
לימון,
אני מסוחררת ממך.
ממה שעשינו אתמול בלילה.
איך שנשכתי את השפה התחתונה שלך,
ואיך שאתה ליקקת לי את הצוואר.
איך עברת על כל חלק בגופי עם הלשון שלך,
כמה שאהבתי את זה.
שוב אני רוצה לנשוך את השפה התחתונה שלך,
להשאיר לך סימן.
על כל הסימנים שאתה השארת לי אתמול.
אני מסמיקה ומחורמנת ב 4:26 בבוקר.
אני רוצה שתנשך אותי שוב,
שתחזיק לי את הידיים , תצמיד אותן למיטה כשאתה
מעליי כדי שלא אוכל לגעת בך.
ואתה יודע שאם תעשה זאת
ותתקרב אליי תרד אליי ממרומך ואילו רק קצת
רק כדי לשגע אותי. וזה ישגע אותי.
ואצא כמו חייה לטרף,
כדי לנשוך לך את הפנים,
ואז כשנגמור תחבק אותי חזק, אבל לא רגיל
אלא כאילו אתה נועל אותי בתוכך.
ואני אשאיר עלייך סימנים אדומים.

מתגעגעת אלייך ואל המגע, בוא תן לי נשיקה.