עמוק בתוך הלילה כשכולם ישנים,
הרוח מנגנת שירי ערש רכים,
עומד על המרפסת וסופר כוכבים,
משקיף על חלונות העיר הדוממים.

והיא שוב מפהקת ושותה עוד פחית,
זורח מעיניה אור כוכב השביט,
דוממת, מתבוננת לה בנוף השכונה,
רואה את המרפסת לאור הלבנה.

והמבט שלה אז פוגש את עיניו
ומבטו שלו שוקע
והמבט שלה אומר עצב כה רב
ומבטו שלו שומע.

פותחת את הדלת, מחייך לה שלום,
נכנס ומתיישב, היא מסירה את התום,
ירח מתמוסס, הם מדברים, צוחקים,
ידיים מפנקות וכינורות שרים.

והמבט שלה מלטף את עיניו
ומבטו שלו דומע
ובמבט שלה ים כחול  של שרב
ומבטו שלו טובע.

שמים מתמזגים עם הגלים במרום,
עומדים על המרפסת, חבוקים בחלום,
עמוק בתוך הלילה כשכולם ישנים,
הרוח מנגנת שיר לאוהבים.