היה זה יום חורפי וקר,
רוח נשבה בעוצמה וגשם זלעפות
ירד ללא הפסקה ברחוב.
בעודי מציצה דרך החלון,
גיליתי אותה עומדת ומבטה מופנה אליי,
מסתכלת עליי בעיניה הנוצצות, שעוד מעט ייזלו מהן דמעה או
שתיים, מנסה לומר משהו,
אך אינה מצליחה להביע עצמה באופן ברור.
חיה קטנה ומסכנה,
חיה אומללה בתוך עולם גדול,
חיה שנזנחה,
חיה שמצאה עצמה ברחוב חסרת אונים,
היא שגרמה לי להשתתק,
לאבד כל תחושה באיבריי באותן השניות.
בלי היסוסים מיותרים,
יצאתי על מנת להציל חיים אבודים, חיים יקרים,
ואספתי אותה אל ידיי.
מאותו הרגע רק חום ואהבה הרעפתי עליה
שלא תרגיש בודדה לעולם. |
