כל ביקורת, היא ביקורת טובה, לא? הרי כשמבקרים אותך לרעה, אתה
יודע שאתה צריך להשתפר בתחום זה או אחר, כשהביקורת משבחת-
סבבה, "כל הכבוד לי" אתה חושב לעצמך, וממשיכים.
אבל מה עם הביקורות שקוטלות אותך, הם תמידיות, ללא הפסקה,
מהמקור שממנו אתה צריך אתת הכי הרבה פירגון אהדה והבנה,
מאמא שלך?
אני לא יכולה להגיד לכם איך זה, גם אני מנסה לחשוב על תשובה,
אבל יש מישהי שידעה לענות, קראו לה אדווה.
אני אספר לכם על אדווה, אדווה היתה בחורה נחמדה מאד, ככה חשבו
כל חבריה, מצחיקה, לעיתים שנונה, איכפתית, תמיד היא עזרה
ונתנה, היא תמיד צחקה, וחייכה, בעצם היא היתה דבר והיפוכו היא
הייתה צינית בטירוף, ודיי פסימית, אבל תמיד עודדה, וקיוותה
לטוב, וכשרא אותה מדוכאת מה שהיה עיתים רחוקות מאד, נהלו כי לא
היו רגילים לראות אותה ככה.
אבל זה היה משחק, הכל היה משחק, אדווה הייתה שחקנית מעולה.
לא הרבה יודעים את זה, בעצם אף אחד לא ידע את זה, אבל היא לא
הייתה בטוחה בעצמה, אתם בטח צוחקים עכשיו, שטויות אתם אומרים,
מי לא, נכון? כן. אבל רובכם זוכים למשענת, משענת מעודדת
ועוזרת.
כל בוקר כשהיא התלבשה, היא החליפה אולי עשרים פעמים בגדים.
נו אז? כמו כל בחורה לא? לא. כי כשהיא החליטה מה ללשבוש בסופו
של דבר, זה כי היא איחרה לבית הספר, לעבודה, מה שזה לא
יהיה...
אדווה לא אהבה להסתכל על עצמה בראי, היא לא אהבה את מה שהיא
ראתה.
וזה התחיל ממשהו, אל תחשבו שלא, מאמא  שרק ניסתה לעזור.
אמא שכל כך רצתה לעזור, שהיא ביקרה והעירה על כל דבר קטן,
"השימלה הזאת שק עלייך, אולי תחליפי." או "וואו 87 יפה מאד,
פעם הבאה תלמדי יותר." מה דעתכם על "איתו את יוצאת? נו
טוב..."
תחשבו על הערות כאלה ודומות ואף גרועות יותר, כל יום כל היום.
אוי שכחתי לומר לכם קודם, זוכרים שאמרתי לכם שאדווה היא דבר
והיפוכו, אז אדווה הייתה דברנית,היא הייתה מדברת על שטויות,
מספרת דברים מגוכחים , אבל היא הייתה אדם נורא סגור ומופנם
ודיי שקט, ביום רע- היא לא הוציאה הגה מהפה.
נחזור למה שאמרתי, בגלל היותה אדם סגור, היא לא אמרה כלום,
הידקה את שפתיה, והסתגרה בעולם שלה.
לילה אחד, אחרי שיחה עם אמא שלה, יותר נכון נאום של אמא שלה,
כמה היא לא בסדר בגלל כל מיני דברים, היא נשברה, פשוט נשברה,
יש גבול לסיבולת של אדם, וקצה הסיבולת שלה היה שאחרי עשרים שנה
זרקו לה את כל הערות שהיא שמעה הרבה מאד זמן בעשרים דקות.
בלילה הגשום הזה שדמעות בעיניה, קרתה תאונה נוראה, לאדווה
הייתה תאונה חזיתית עם משאית.
אם זו הייתה תאונה או לא,  השאיר זאת בידיכם.
רק אומר, בתקווה שלא איראה כמו מדריכה בתנועת נוער, או המורה
בכיתה ז', ביקורת היא טובה. טובה מאד, אל תרחמו ותגידו את
האמת,
אבל אל תשכחו שאפשר גם להחמיא, כשצריך.