עוד שעה הוא יגיע
שעה ארוכה.
השקט שורר, החשיכה מחכה.
הים זורם בלי להתיש.
האש מלחכת, ביטוי להרגיש.
אני כאן ניצב בסרט אימה,
רועד ולא מוצא סיבה.
איך, למה אני כאן.
רוצה עכשיו אליו.
שייקח אותי.
שינחם אותי ויסביר.
למרות המליחות אותך הוא בוחן.
טבול בחוכמה ועדיין רוטן.
קודם הפחד אחר כך היאוש.
הדיכאון מגיע, הרצון והביקוש.
להשמיד בצורה הכי קיצונית שיכולה.
הרצון לעשות לגופך את הדבר הכי נורא.
הפרפורים בלב, בעבר זה היה נעים.
עולה עוד מדרגה, כמו פרק בחיים.
זמן רב לקח לי להגיע לעזות המצח הנדירה.
הוא עדיין לא הגיע למרות התחינה.
אולי הוא לא קיים.
הוריד שלי פתוח ואתה שם נעלם.
למה התעלמת
לא ענית לקריאותיי.
למה לא עזרת
אני טובע בדמעותיי.
מחפש זכר ממך, אפילו מהקטן שבקטנים.
הסבל האיום של איבוד האלוהים. |