הכל התחיל ביום בו הגנרל של אדוניי צבאות הגיש מכתב התפטרות.
פתאום לא היה מי שינהיג את צבא הנסים ועוצבת הבלתי-אפשרי בזמן
מבצעי הקומנדו להצלת כבודו של אדוניי. הרי אם תיתן לחרק שגידלת
וטיפחת להיאכל בידי עכביש או להימעך על-ידי זאטוט מרדן, איזה
מין אופוטרופוסט אתה?
והחרק הנבזי היה חרק עסקן, אשר התעקש להתעסק עם כל המי ומי של
האליטה הצבאית במזרח התיכון של אלפיים לפנה"ס. ארם, מדיין
ובעיקר פלשת גבר הספיקו לנגוס בנתחים רבים מן העוגה
הצבאית-מדינית אשר ענתה לשם כנען, וכל פעם מחדש היה כותב
הנאומים של אדוניי מכין נאום חוצב להבות, טכנאי הסאונד היה
מארגן ציוד הגברה ובכל כנען היה נשמע קולו של אדוניי שהזכיר
שוב ושוב כי הוא הוא אשר הוציא את ישראל ממצריים.
"ומי שם אותנו שם מלכתחילה, יא חוכמולוג?!" היו צועקים נערי
המחתרת הימנית-קיצונית, "לך תזכיר לדגון מי פדה אותנו מבית
עבדים, אולי הוא יכבד אותך ויפסיק לשלוח את המכוערים האלו
לאנוס את האמהות שלנו!"
לאחר שבפעם הראשונה נתקע השם יתברך בחלק הזה ללא תשובה, בא
בפעם השניה כותב הנאומים מוכן והוסיף את השורה על איך שהאלוהים
הוביל את ישראל לכנען ונתן להם אותה למולדת ומורשת.
"מי לעזאזל ביקש ממך?!" היו שוב הנערים צועקים, "קצת יותר
דיפלומטיה עם לבן בן-בתואל והיה לנו מקום מצוין לגור בו בלי כל
השטויות האלו!"
כצעד נואש ניסה השם להזכיר להם כי הוא נתן להם את התורה
("ניסיון יפה, יא פאשיסט") ונתן להם אוכל במדבר ("ניסית אתה
פעם לאכול מן, יא מגעיל?!") אך הכל לשווא.
הועלתה האפשרות להפסיק את התקשורת, אבל אז היה העם מתלונן
שאדוניי לא מדבר אתו ושוב בונה מזבחים לבעל.
לא נותר אלא למחוק כל אזכור לתגובותיה של המחתרת הימנית מן
התנ"ך ולהמשיך כמתוכנן.
והכל הלך יחסית חלק עד היום בו, כאמור, גנרל הצבאות התפטר.
"אני מצטער מאוד, אבל נשבר לי. אם בני ישראל העלובים האלו שלך
רוצים לזבוח לפסל, אין שום סיבה שאני וחיילי נזיע בגלל זה"
"אבל אתה לא מבין!" ניסה השם להסביר, "הבטחתי בועידה האחרונה
לדגון והבעל שאפשר להפסיק עם הלחימה ההומנית! בני-ישראל
יושמדו! ואז מה?"
"ואז מה? אז שמחת זקנתי בחוצות אשקלון! כל עבודה מכבדת את
בעליה אם בעליה מכבד אותה, וכרגע ארגיש טוב יותר בתור מנקה
המחראות של מלך עמון מאשר גנרל בצבא האיוולת שלך!"
ובזאת התעצבן אדוניי, וגם הפעם חרה אפו (בעיה שהייתה לו מאז
הניתוח הפלסטי הכושל ביום החמישי לספירה כשאחד בקרנפים נכנס בו
בשעה שנטע עץ).
"אתה תקשיב לי טוב טוב, יצור עלוב שכמוך!!"
"לא, אתה תקשיב לי!!! מלכתחילה הייתי נגד יצירת בני-האדם האלו,
משום שידעתי כמה טרחה, עבודה ועגמת-נפש הם יוסיפו, אבל האגו
טריפ המטומטם שנכנסת אליו מנע ממך כל הגיון! ועכשיו אני זה
שצריך לשלם על זה! אתה מצפה שבכל פעם שיקרה דבר כזה אני אקפוץ
לדום?! שום סיכוי!! אתה אולי אלוהים, אבל הגיע הזמן שתדע לישון
בעצמך במיטה שאתה הצעת!"
"הו, אני אישן בה בהחלט, אל תדאג בקשר לזה. תדאג יותר בקשר
להיכן תישן אתה הלילה, בן-בלייעל עלוב!!!"
ובזאת גרש אדוניי את השטן ממרומי גן-העדן אל תחתית האדמה, למען
ישמש לנצח דוגמא בוערת לכל מי שאי פעם יעז לסטות מדרכי השם.