אתם מכירים אותי
אני זה שיושב
כמה שולחנות מאחוריכם
או כמה כסאות לידכם
מחזיק ביד מחברת מקומטת
ועט שחסר בו דיו
עושה כאילו אני קורא משהו
כשבעצם אני כותב
עליכם, אתכם, אתכם
כל מה שאני מוצא
כל מה שאני רוצה

אני מחפש אתכם
אלו שבתור ילדים
עודדו את האינדיאני
במקום את הבוקר
אלו שהעדיפו תמיד את הלילה
אלו שנכנסו בטעות להורים באמצע
אלו שמעולם לא ידעו
או לא רצו לדעת

ולפתע אני אלוהים
ברצוני ובמשב עטי
תחיו ותמותו
ואולי אחיה אתכם בכלל
בתור גיבורי על
או בעלי אות קלון
כל מה שאני מוצא
כל מה שאני רוצה

ולאחר מכן אגש אל משרד
שבו יושב אדם זקן ומריר
ליד שולחן זקן יותר
שיגיד לי שהעבודה שלי זבל
שאתם זבל בגלל שאני זבל
עם הניירות שאני אתן לו
הוא ינגב את התחת אחרי חרבון טוב
או זרע אחרי לילה לבד עם עצמו
כל מה שירצה
כל מה שימצא

ואני, בעזרת עטי
אשלח אותו לעזאזל
ואז אמחק אותו
ובעודי קשור על מיטה בחדר לבן
כשרק מעט דם זורם בסמי ההרגעה בין ורידיי
אצרח על הרופא והאח בחלוק הלבן
"אתם תשחררו אותי


כי אני אלוהים
ברצוני תחיו
וברצוני תמותו"
והאח יביט בי בחיוך מלא הזדהות
"תן לי עוד קצת תרופות..." אבקש בעצב
והוא יחייך חיוך אכזרי פתאום, ויענה
"כל מה שתרצה..."