יצחק לבנה / דממה |
ומבקש בהם דממה,
אני נזכר בבוקר אחד של שבת.
ילד בפיז'מה מפוספסת,
מבעד לחלון בית הורי,
מביט בדממה שבחוץ,
יודע: לא אוכל לחודרה
אלא כדי קוצר ידי
הנשלחת בין שני סורגים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|