הולך בדרכו,
עם עצמו, ומסתכל אל עתידו.
בנתיב שבו בחר,
הקולות רק מתחזקים לקיים את גורלו.
להצטרף לצבא,
לצבעות הגיהנום והחשכה,
לצבאותיו של הילל בן שחר.
ומעוניין רק לתת את נשמתו למאבק.

עם החרב בידו,
והאש אשר אוחזת בגופו
ורח ההרס וההשמד השולטת בנשמתו.
הוא עומד שם, מחכה לבוא הלוקח,
מחכה ללקיחת נשמתו, מחכה לקיום גורלו,
מחכה למותו.

והוא כבר שם, עם חרב ומגן,
הדם כבר לא זורם בגופו, והוא כבר לא הוא,
הוא כבר נהפך לעבדו,לחילו של החשכה,
של מנהיגה.