זאת טעות
להאמין שתאום אחד
יודע מה השני עושה.

אני לא יודע למה
הוא שתה עצמו למוות
יותר ממה שאני יודע

מה הוא בנה
או הרס כשהוא
הרים את אותו קרש -
היינו בני עשר,
היה לו שיער ארוך
יחף, חזה חשוף
עשרה צעדים
מהמרפסת
ראיתי אותו מדדה
עם קרש - הוא צורח -
כועס, על מה בדיוק

והצבת, שינתה
את דעתה בתנופה
לגולגולתו ואז למעלה
ולמטה
למה הוא עומד שם?
שקט, נהרות אדומים
על כתפיו.
ואני? עומד שם צופה?
אה, זה ברור, תפקידי
הוא להכנס פנימה ולספר.


נכתב ע"י נועם וואהל, אוקטובר 1999