מורן אפריאט / השתקפות |
לבשתי את אותה שמלה אהובה.
אותו בוקר בו עיניי לחשו לגופך המרחף
נקבר בתוך אותו חלום מאוס.
עיניי נדדו כציפור המחפשת את מסתור
פעימות הלב, לא מצאו מחסה לרגש הגוסס
מאותו ריק נעלם
החלום היה כמציאות מוזרה
והנשיקה הייתה כארץ רחוקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|