אני זוכר את בציר 1992 המשובח,
הטעם הבלתי נשכח,
איך נקטפו בתולייך בין הכרמים,
ממרתפייך זרם דם הילולים,
שפתייך לחשו, כואב, אוהב
גופך יונק, רעב
אצבעותיי בצרו ברוך,
את  אשכולותייך המופלאים,
המעוצבים בשיא הפריחה,
לשוני מתגלגלת כענב בשל,
במורד גבך התלול,
אל הגבעות הבוהקות,
שם ידיי יסחטו הכל,
עד כלות הנשימה,
עיניי סמרו ממבטך העמוק,
שלוגם את כל אבריי.
איזה בציר אלוהי,
אני לא מאמין,
צווארך נמס לשפתיי,
הדם זורם בעורקיי,
דמך בין רגליי,
אני שיכור ולא מיין
בוצר אני מאהבה.