[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עומר פרלמן
/
שברים

אחרי שסיים אייתה אי אפשר היה לזהות אותה
הוא כלא אותה בתא קטן וחשוך...
הוא השאיר אותה לבד.
מפוחדת וחסרת אונים היא קראה לעזרה כל הלילה
אך העזרה לא הגיע, פתאום נשמעו צעדים שהלכו ויתקרבו
אל התא שלה ולפתע נפסקו הצעדים, הדממה הפתאומית גרמה לפחד
לחלחל בעורקיה, ליבה החל לפעום בחוזקה עד שפרץ דרך בית החזה
שלה וברח דרך פתח קטן שהיה בדלת, הפתח היה כאילו מותאם במדויק
לגודלו של ליבה לפתע נפתחה הדלת והיא ראתה לנגד עיינה שורה
ארוכה של לבבות פועמים שפרצו זה עתה מבתי החזה של בעליהם
המפוחדים והבודדים.
כשהרימה את מבטה ראתה מחזה נורא, מאות ואף אלפיים של תאים, היא
קמה... מהר מדי וקיבלה סחרחורת אבל התעשתה על עצמה מהר והחלה
לחפש את ליבה אך כל הלבבות דומים כל כך שהיא אינה יכולה להבדיל
ביניהם היא מתחילה להרגיש חולשה בכל גופה, פחד ממלא אותה והיא
אינה יכולה להבדיל בין טוב לרע היא קוראת לו בכל ליבה אך הוא
לא עונה היא מבטיחה שלא תיתן לו להישבר יותר, לפתע נשמעת צרחה
נוראית כאילו מתריעה בפני משהו שעומד לקרות ומיד לאחר מכן
חריקה של דלת חלודה, היא מסתובבת ורואה דלת מסתורין פתוחה, היא
עוברת דרכה למרות החששות שממלאות אותה.  
לאחר יומיים היא חוזרת לעצמה החולשה נעלמת אט אט הפחד פג והיא
החלה להבדיל בין טוב ורע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים השואה זה
רק תירוץ.





תחיה טבת, בהסבר
מנומק לדיוויד
ארווינג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/03 15:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר פרלמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה