|
בעודי כורע אל מעל לאסלה,
בתנוחה שאינה משתמעת לשתי פנים
אני שולח מבט ממוקד אל עבר ערימת הצואה שלי,
אותה ילדתי זה עתה.
אני מנסה לטלפת איתה.
אני מצליח חלקית;
אני קולט הרבה רגשות סותרים
ומבוכה רבה. מבוכה רבה.
אני מאזין.
היא תמהה על מצבה.
לרגע אני משתתף בתמיהה.
אני מנגב ושוטף אותה הלאה,
והיא מפליגה, מפליגה... |
|
|
ביום שגיל קופטש
יופיע בטברנה,
זה היום שאני
אכתוב בו את
הסלוגן הזה!
פקד צדי צרפתי,
כתב את הסלוגן
ב29/6/01, היום
בו קופטש הופיע
בטברנה,
ועכשיו כל שנותר
למר צרפתי, זה
לחפש דברים
נוספים שלא סביר
שיקרו, ולהתחייב
שלכשהם יקרו,
הוא יכתוב עוד
סלוגן, (אולי
ביום שהסלוגן
הזה יתפרסם, או
שאורנה ומשה דץ
יתארחו בפגישה
לילית עם קובי
מידן). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.