[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה זה יום גשום וקודר, כמו פרצופו של הקשיש בגלימה. הקשיש הלך
לו לאורך הרחוב הריק מאדם בעוד הגשם מכה בגלימתו, אך הקשיש לו
חש לא בגשם ולא בקור העז ששרר באותה עת.
הקשיש הסתובב לו ברחובותיה הצרים של העיר, נעזר במקל ההליכה
שלו. פונה ימינה ואז שמאלה ושוב ימינה משוטט לו כאילו אין הוא
יודע לאן הוא הולך. אך הוא ידע. הוא ידע טוב מאוד. ההוכחה אותה
חיפש נמצאה לבסוף ומזה הוא חשש. אך עם חששתו היתה לו מעט
תקווה, כיוון שנבואה עתיקה החלה להתממש ועם הרוע שיגיע עמה,
יגיע גם הטוב.
הקשיש עצר בקצה הרחוב, רחוב ללא מוצא. קיר לבנים ענק עמד מולו
בעוד הגשם ממשיך להצליף.
הקשיש הרים את ידיו באוויר, מחזיק במקל הליכה שלו. הזקן מלמל
משהו לא מובן ובעודו ממלמל, מסובב ומשיט את מקלו קדימה ואחורה,
זוהר עמום החל להופיע על המקל.
והזוהר התחזק.
ורעם נשמע.
לפתע קול מהדהד נשמע, מקורו וכיוונו לא ניתנים לזיהוי. "מי
מפריע את מנוחתו של השומר הזקן? השער סגור ולא ניתן לפתיחה"
"אך עם זאת הצורך גדול והמלאכה מרובה. פתח את השער שומר זקן,
כי זאת אני מצווה!" ענה הקשיש משיט את ידיו שוב כלפי מעלה
ומטהו זוהר שוב.
"מי מבקש לעבור בשער העתיק?" דרש הקול
"משרת המסדר העתיק אף יותר מהשער, משרת יוצרי השערים עצמם,
אדוני הזמן ושומרי הכלא. פתח את השער!" ציווה הזקן.
דממה.
לאחר מה שהיה נראה כנצח ענה הקול: "וכך יהיה" הדהד הקול בעודו
דועך.
אורות בוהקים ריצדו וקיפצו מול עייני הזקן יוצרים עיגול סימטרי
לחלוטין, עיגול מושלם ובוהק יותר מהיום והזקן, ללא שום חשש,
פסע דרך האור ושב הביתה.

"דבר ממנו חששנו מכל קרה, הזקן מכולם" אמר הקשיש
"אני יודע ידידי הוותיק חשתי בכך. " ענה הזקן מכולם.
איש גבוה אשר היה צעיר בהרבה משני הידידים הוותיקים המשיך את
השיחה. הוא נראה כעוס משהו. "אני עדיין לא מבין למה פרצת את
מחסום השער. יש סיבה מדוע נעלנו את השערים לפני שנים רבות כל
כך! בכך עברת על כמעט כל החוקים של המסדר. אני אעלה זאת בפני
המועצה העליונה!"
הקשיש הביט בו בעיניים חסרות כל הבעה. "דאליבור הצעיר. אינני
מבין מדוע בגילך הגעת למשרה הרמה של מגן הקללות אך למרות זאת
ישנם דברים שאינך מודע אליהם ושנשמרו בסוד גם ממך" הקשיש הישיר
את מבטו לעבר הזקן מכולם.
"האבן השלישית נמצאה. השרשרת הראשונה נקרעה."
"הרגשתי זאת. זה בדיוק כמו שחזיתי ידידי." אמר הזקן מכולם.
"האפלה תתכנס בקרוב ויש לכנס את מועצת המסדר. אנו חייבים להיות
מוכנים!"
"אתה לא תחליט מתי לכנס את המועצה!" זעם דאליבור.
"הזקן מכולם, המורה שלנו חזה זאת במדויק. אתה היית שם כשזה
קרה. חייבים להתכונן. יש למנוע את התעוררות האחד!" צעק הקשיש.
דאליבור הביט בו במבט מעורר חשד. משהו נצץ בעיניו בעודו מביט
בקשיש. הוא חשב על משהו שלא ימצא חן בעיני הזקן מכולם וחיוך
קטן עלה על שפתיו בעוד הקשיש עזב את החדר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מעניין מה ימצאו
בקופסה השחורה
שלי אחרי שאני
אתרסק.


המעופף


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/11/03 15:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר ויסברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה