הגעגוע אוכל אותי מבפנים
אני דועכת, נעלמת ככל שהימים חולפים
צריכה אותך איתי, פה קרוב
שאוכל להושיט יד ולגעת,
לדעת שזה לא חלום

מכורה אלייך
צריכה אותך כמו שהנרקומן צריך את המנה הבאה-
אשיג אותך בכל מחיר, בדרכים לא דרכים
אגיע אלייך, ארגיש את החום מתפשט

יודעת שעם הזמן ההשפעה תפוג
ולבסוף תוותר רק אני- שבורה,
מתבוססת בכאבי שלי, בגעגוע,
בצורך שלא יודע סיפוק
ובכל זאת עושה את אותן טעויות
אומרת את אותן המילים, תריסר אותיות
שומעת אותן בחזרה...

נכנסתי לבור, בור ללא תחתית
אין יציאה