ההוא נכנס, והוא מכניס
וככה אני אוהבת אתכם.
אחד סוטר, שני מתנצל
שלישי סולח.
ואיפה אני כאן? בינתיים,
הלכתי, פחדתי, ברחתי, פשקתי רגליים.
זעקתי האשמות,
בכיתי פקודות,
הצדעתי-
כל הכבוד!
לך, ורק לך. ולצה"ל.
אני לא זוכרת את כל השמות.

אני, מה איתי?
נשארתי בובה, קלת דעת, טיפשונאית...
אתכם אני אוהבת מפרפרים פירפור מבעית
אותי אני אוהבת שליטה, רוצחת, זונה סידרתית
שפנפנה תורנית (בוכה חרישית.)

אנחנו שניים, הם עשרים
ומי יקח אותי בלילה, ובבוקר
מי ישכים?
חלולים אתם כולכם, מזרימים
טיפטוף עדין,
כמהה אני אל מה שיבש כבר,
זורם, זריז, כבר לא מתאים.

זרוקה לתוך ים כרישים דביקים,
שיניים נושכות, אגנים מיומנים,
ואחד אחד חשבו, ששמרתי אמונים.
אחד מקדימה, אחד מאחור
ואלפים הם המחזרים!
ככה, כך אני אוהבת אתכם...
נעים, חמים,
אבל זרים.