אז אני יושב לי בבסיס בשבת,חבר שלי אומר לי.."לכל הבסיס עשית כבר
קריקטורות..ולי עדיין לא עשית..ואני עוד אחד מאלו שנמצאים איתך כמעט כל
היום...".
אז החלטתי לצייר אותו ברגע הכי משביז של החיים שלו..למרות שהוא הבנאדם הכי שמח
שאני מכיר.
מסכן,השם שלו דנור...דנור אבני. הוא סבל שבוע וחצי עם הטירונים שלו בשטח,אז
ציירתי אותו על חצי מדי ב',כי הכל כבר היה מלוכלך. היה נחמד להנציח אותו ברגע
הכי משביז...
הרקע הוא "מדבר מכמש", שטח בסיס האימונים שלנו.

"תבלו..."