1.
בדמדומי הסתיו
עם תקתוקו הראשון של הגשם על חלוני
אני יושבת ומחכה, בציפייה, בתקווה
לבואו של הגשם, הסגרירי-מלנכולי
שיבוא ויכסה את ליבי במעטפת חמימה.
2.
בדרכי
לתחילת סוף היום שלי
אני רואה
סימנים של טיפות על החול
ומבינה
שלא זכיתי לפגוש
בגשם הראשון של החורף
ולקבל את ברכתו...
3.
אני לא יכולה להסביר
מה שטיפות מים
שנופלות מהשמיים
וזולגות על חלוני
יכולות לעשות לי, לתוכי, לנפשי.
אני לא יכולה להסביר
את הגעגוע שגובר,
געגוע לדבר שאיני זוכרת,
געגוע למשהו אחר.
חמימות מוזרה שמשתלטת
ומתפשטת בכל כולי
ועוטפת.
אני לא יכולה להסביר
מה שרוח סתווית,
נשירת עלים בשלכת
וריח של שמש חורפית,
יכולים לגרום לראשי, למוחי, למחשבותיי
ולדמיוני. |