יערה ליבוביץ' / בועה |
נחה אני על דפנות הבועה
מבריקה ושקופה כזכוכית
אטומה ושחורה כנפט.
נושמת אני את ענני הלחות השחורים שצפים סביבי
וקול המוסיקה ברקע הוא פעימות ליבי.
וצינורות עבים, מסתעפים
נוזל שחור מוחדר לורידים.
מכווצת השרירים
נושכת בשפה
ממלמלת כמה מילים
ונכנסת להזייה
מבקשת, מתפללת
צורחת לעוד
הידיים רועדות, העיניים מתהפכות.
שואבת טיפה אחרונה
המוסיקה נחלשה
פעימה אחרונה
חזקה צלולה וגבוהה
והבועה נסדקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|