היא לבשה שמלה אוורירית, שהבליטה את ישבנה המדולדל. רוב אנשי
העיירה לא מצאו את אחוריה מושכים. הם לא מצאו אפילו חלקיק
מגופה מושך. למען האמת הם מצאו את הכלב שרבץ ליד המסבאה של
יעקב הרבה יותר סקסי מהגברת שפריכטר.
בעודה פוסעת לעבר המכולת של נחום, הגברת הזקנה מעדה על אבן
קטנה שנפלה קודם לכן ממשאית שעברה שם. הגברת שפריכטר נפלה על
פניה ודם החל לזרום ממצחה. זו השנה ה-48 שהיא מתגוררת
בנווה-זירמה עילית, כל אותן שנים ללא בן זוג. הותיקים מספרים
עליה שהיא עובדת את השטן ועוסקת בפעילויות מיניות מוזרות בביתה
הרעוע. איש לא נכנס אליה מעולם. איש לא סייע לה לקום מדרך העפר
שעליה שכבה, נאנחת מכאב.
רוח קלילה העיפה את שמלתה באויר וחשפה את ערוותה.
צעיר לבוש בחליפה שחורה עם כובע לראשו יצא מהמכולת של נחום
וצפה במחזה. הוא היה זר בנווה-זירמה עילית. התושבים גילו חוסר
סבלנות כלפי הזרים המעטים שעברו בעיירה. אותו צעיר עצר שם רק
כדי לתדלק את רכבו ולקנות כמה מוצרי מזון במכולת.
"את בסדר גבירתי?", פנה אליה הצעיר. שיער ראשו היה משוך לאחור
בג'ל ובגדיו היו חדשים למראה. הוא הושיט לה יד בעודו רוכן
אליה. היא אחזה בכף ידו ונעמדה.
"תודה לך בחורי הצעיר", אמרה הגברת שפריכטר, "אתה איש טוב
ומגיעה לך ארוחה כפרית אמיתית. אני מזמינה אותך לביתי".
עוד משב רוח נפנף את שמלתה, הבחור מיקד את מבטו מייד באזור
חלציה, אך הפעם לא ראה כלום. הגברת הזקנה שראתה את נסיונו של
הצעיר לתפוס הצצה במבושיה, חייכה אליו חיוך גדול ובין רגע
הרימה את שמלתה בשתי ידיה וניגבה באמצעות בד שמלתה את הדם
מפניה.
"אני נאלץ להסכים להזמנתך הנדיבה", אמר הצעיר לאחר שזאת סידרה
את שמלתה, "למדתי מסבי היקר לא לסרב לאשה שלא לובשת תחתונים".
הגברת שפריכטר ליטפה מעט את חזהו של הצעיר ואמרה "אני רק צריכה
משהו קטן מנחום ואז נלך לביתי". הצעיר הנהן בראשו והחל לצעוד
לכיוון המכולת. "אני מקווה שאתה אוהב צלי עוף".

דלת הבית חרקה כשהזוג המוזר נכנס פנימה. הגברת חלצה את נעליה
וניגשה מייד למטבח. היא הזיזה מעט כיסא יחיד שעמד שם. "שב
כאן", אמרה לו והוא ציית. "תשתה משהו?". הצעיר הנהן.
שפריכטר פתחה ארון קטן ושלפה משם בקבוק ויסקי זול. "אני מעדיף
משהו קל, בכל זאת צהרים עכשיו", אמר הצעיר, "אולי מיץ
פירות?".
הגברת פרצה בצחוק רם.
הצעיר קם ותפס את שדיה בשתי ידיו, "אני לא צריך אלכוהול", אמר
ונשק לשפתיה.
היא נשכבה על רצפת המטבח ומשכה אותו מעליה. "זיין אותי
עכשיו!", קראה, "זיין אותי כמו שלא זיינת מעולם". הצעיר שלף
והחדיר. הוא רכן עליה והניע את אגנו. לאחר חצי דקה נפל הכובע
מראשו, לאחר חצי דקה נוספת הוא גמר בתוכה ונפל עליה.

עננת עשן קטנה הופיעה לידם, כשהתפזרה עמד שם יצור אדמדם קטן,
גובהו כמטר ושתי קרניו נצצו. הוא נראה מרוצה.
"כל הכבוד", אמר הקטנצ'יק, "זה כבר הרביעי בשבוע".

הצעיר קם ורכס את מכנסיו. הוא הביט סביב במבט מבוהל.

"איפה הכובע שלי?", שאל.