מאז הוצאתי אותה מהמחסן
היא פותרת בקול מתנגן את כל השאלות
ואינה נזקקת לפעולות הכנה
מורכבות, על פי רוב
די באחד ועוד
אחת
לפרק בעיה לצלילים

שנינו רואים חד
מרוב בדידות ומרחקי-ים, הן זה מכבר סלחנו
לשכחת האוהבים העטופה בקפידה
בבטן אניות

לנוכח הנעימה החדגונית הייתי מנסח זאת
אחרת, בהעדר קו ראיה
אז נובט לראשונה הסיכוי להבין את שפת הדג שנלכד
ברשתית
כשעוד היו לנו עיניים
(או כאשר השתמשנו בהן
כמקובל)

ההפרש הגיאומטרי  
עושה אותנו משלימים שאני ירוק-עלעלי
מטפס בלחש ומביט על העולם
מגב המראות, היא רבועה
וקרובה לאדמה
משקיפה
בהוד הענווה התקיף של רהיט עץ ישן

"בכלל לא קל לתיבת נגינה להיות
לבד",
פעם הייתי מנופף בביטול
גם לו האמנתי