הופיע במגירות ב-14.2.02
את החטאים שלי הקטנים
הייתי נוהגת לספור
הייתי מתהלכת כשעל צווארי
מחרוזת חטאים חונקת
את הרגעים שלי המאושרים
הייתי נוהגת לנצור
בתיבות של אוצר קטנטנות
וגם בשניות של שקט
את החלומות שלי הגדולים
הייתי מקרבת לאמת
הייתי קמה בבוקר
וחיוך מאושר על שפתיי
מעצמי שאינני שלי
הייתי נוהגת לתת
ונגמר לי האני
כי חילקתי יותר מדי.
קרעתי מעליי את חטאיי
חטא ועוד חטא ועוד חטא
הפסקתי להאמין לשקרים
ואפילו לאמת,
הפסקתי לנצור רגעים-
העבר במקומו נשאר
אולי עכשיו אני חזקה
אבל אני שום דבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.