בניהם קשר חזק ועמוק אך פצוע ומחורר
כל ניסיון שובר עוד חלק בחומת הידידות
שמנסה להישאר שלמה אך -
פוחדת מהטילים העפים לעברה.
את הטילים שולחת הקנאה
היצור הגדול הירוק והמפחיד שרק -
רוצה להרוס כל דבר טוב.
כמה שמנסים השנים לרפא ולחבר -
אף דבר לא עוזר ורק מפרק יותר.


כשהחומה בסיומה
והשניים צריכים להגיד תודה על מה שהיה
מילים נתקעות ושורות לא מובנות יוצאות
שניהם יודעים שאת הדברים הטובים לא יצליחו להגיד אלה רק ליזכור
בלבם
לזכור ולא לשכוח את האהבה הקטנה שחלקו למרות ידידותם.
כשהם נפרדים כל אחד חושב על הדברים הטובים שנישאר לו
ומוצא רק עצבות ופחד  לדבר שיקרה ולא יהיה מי שיגן ויקשיב.


הסיבות נראות פתאום מפגרות ולא מובנות, הוא מתחרט על
הניסיונות
והיא...

על הקנאה!