הילדים של עמק חפר,
בחיוכים מאולצים ונשיקות בוקר של בית ספר,
מחייכים, מאחוריי סורגים,
לא מספרים.
לשאלות נקבעות תשובות,
להגיב באמת לא יכולים,
תקשורת מזוייפת מאוסה!

ומי יודע , ומי שמע,
ומי הקשיב ,
לכך שנסיכת האור כבר לא אוכלת ,
ומלכת החופש קמוטה  כבולה
בשלשלאות זיכרון בהן נלחצה היא אל המיטה.
זהבה זהובת שיער בורחת משלושת הדובים,
ופלג קטן איבד דרכו בניסיון להידמות לכל הנהרות נערים .
פרח יפה נתלש מאדמתו ,
ומגוון זר פרחים נבולים .

הם בורחים ,לעט , לעיפרון , למכחול , לקול , לאלכוהול , לעשן,

לקיר.

מתי ייקרה ,
ולמה צריך לקרות מקרה בו החבל יהפוך למוחשי
בשביל להעיר את קהל הנפשות הישנות?
את הפנים
הרדומות  החסומות  האדישות  המתנגדות  הרואות  המתפלאות
המודות  המתנצלות .