מתי נלך בגיא החיים,
בקע וקרע בעולם המתים,
סגלגל וצהבהב מהבהב ונתלה שוב
כוכב ישן של אחרית הזמן.
מכוח תשוקות וסיבוך נפשות,
מיזוג גופות עירומים,
מכוחן של מחשבות בגיא החיים.
מצורך לקוות וטעם להטמיע,
כיוון חדש לקחת ורגש חדש -
אליו להגיע,
מתת המתים
תשוקות זרים ותקוותם של אחרים,
בגיא החיים, בגיא החיים.

קריסטל מנצנץ על שירים מוזרים,
על כוחו של מהפנט
ודבריו ה-לא מובנים,
הנחמה היחידה על נצחון אפל,
הינה כוכב נושן ותשוקתו של עצל,
למצוא את דרכו ואת משמעותו,
את הרגש להשיג ומיזוג להטמיע,
את מתת המתים להשביע,
באם רק ירצה להתיישב על הכוכב הזה,
ולנצנץ בצבעים שונים ומשונים.
בתשוקות חדשות רצויות ונאות,
להגשים את חלום המהפנט,
להשיג את שיר השירים -
בגיא החיים, בגיא החיים.

נשותיו של אדם המוכן להשלים -
עם כורח המציאות ועם המתים,
יבואו עוד אחרי כן בבקשה לעוד.
המעגל יחל להיסגר כמחשבות נודדות
אשר לפתע הוסר מהן הלוט.
מיצאו נא נשים יפות - את מבוקשכן,
גופות שמיימיים המחפשים להם מוצא,
כיוונים חדשים, רגשות וכוכבים,
ניצנוץ התשוקה בעיניהן מסגיר -
את שיר השירים המראה את האמת מאחריו.
גילוי אכזרי של מתת המתים,
וכוח המהפנט מקורו בשירים מוזרים,
שמעולם לא היו אלא -
טעם תפל ורצון הזרים.
הקריסטל יגלה עצמו כזהב שוטים,
אשר אולי רק תענוג אבל לא נצחי,
לא יהיה נצחי אבל לא במונח הפיסי
כי הרגש הוא המדובר,
שיר השירים האמיתי, האפל; אכזר,
מקום חדש יתגלה בפני כולכם,
הזרים, השוטים, העירומים, המנצנצים,
בכוחו של מהפנט -
בגיא החיים, בגיא החיים