במבואות הכפר מצאתי אותך
פודל צבעוני ושמח.
אהבתי אותך בכל שעה
אהבתי אותך בכל דקה.
כאשר פגעה בך מכונית
ביום שחור משחור
רצתי אליך אספתי אותך אלי בחום
ונסעתי כמטורפת אל דוקטור שמשי.
הכניס לך את האינפוזיה ליד הקטנה
נתן לך זריקה באחוריים השעירים
ואני חיכיתי חיכיתי שעות על גבי שעות
שתחזור אלי פודל צבעוני שלי.
רציתי לומר לך שאני בודדה בלעדיך
רציתי להוציא אותך לטיול
רציתי אפילו לבנות לך מלונה חדשה אדומה.
רציתי.
אחרי 6 שעות יצא דוקטור שמשי מחדר הניתוח
רעדתי כולי ופחדתי, חיכיתי שידבר כבר.
גם כן דוקטור.
הכל בסדר, הוא יחיה.
קפצתי לזרועותיו האימתניות של הרופא
נשקתי לשפתיו והיתי מאושרת.
הפודל היפה שלי הצבעוני השמח.
חזר לחיים, וגם אני.
החיים קצרים. |
