יוסף ברנשטין / חיזור גורלי |
הוא מביט בעיניו הקרות
הכסופות החוורות
מתבונן בנעשה מתחתיו
וחיוך עגמומי משתפך על פניו
למרות שלעין כל נראה כבוצית
ממשיך הוא את דמיוננו להצית
מקלסתרו רואים מחצית בלבד
תמיד מסתובב סביבנו בדד
ממשיך לעקוב אחר מטיילים
משמש תפאורה לזוגות האוהבים
להיות חלק בלתי נפרד מכל רומן
כצלקות שנרפאו על הפנים עם הזמן
רק ממנה הוא פוחד
כי איתה אינו יכול להתמודד
כשהיא יוצאת בצבעים זוהרים
הוא נסוג מיד אל מעבר להרים
נוהג כנחבא אל הכלים
רודף שלום שעם גורלו השלים
אך כשבוערת בו החמה
נוקם בה בליקוי חמה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|