New Stage - Go To Main Page


שלום.
זיסו. זה מה קוראים לי.
אני מה אתם אשכנזים קוראים ערס.
אבל, אתם מבינים - גם אני בן אדם אני. אפילו ש'ני מד'בר בדיבור
מלוכלך. כוס אמק.

תקשיבו, נו. אני רוצה 'ספר לכם סיפור. אחד במחלקה שלי, נו, מה
שמו? רובן, רובן קוראים לו, אבל הוא אומר שקוראים לו ראובן. אז
יענו, פעם הבאנו לו אני ואסי שתי כפות לראש, ואמרנו לו "רובן,
סתום ת'פה ש'ך. תגיד תודה שקוראים 'ך רובן, ושתוק".

אוקצור, רובן הזה, אשכנזי מסריח אחד, אני ואסי שמענו אותו פעם
אומר למישקה הרוסי, שהוא דווקא אחלה גבר, רק שכל הזמן הוא מקלל
בלאד בלאד, שכל המרוקאים המסריחים אותו הדבר, והורסים את
המדינה הזאת. ואז הוא אמר שפעם אחת מישהו צריך לדאוג לזכויות
של מעמד הבניים, או משהו כזה, כי זה לא יכול להיות שכל
המרוקאים בוכים וכל החרדים בוכים, וכל הערבים בוכים. והם
מקבלים את הכל, כי יש להם, איך הוא קרא לזה - מנטליות של
בכיינות. ואז רובן אמר למישקה, שהמשיך למצוץ את הסיגריות שלו
כאילו שהוא היה פמלה, שמוצצת לדפוק ההוא עם הקעקועים, שבמקום
להגיד תודה המרוקאים רק רוצחים, אונסים את הנשים שלהם, ומביאים
לאנשים כמו רובן מכות. וזה בכלל לא מפתיע, ככה הוא אמר, גם שכל
הבתי כלא מפוצצים בהם.

מישקה הסכים עם כל מילה שרובן אמר, אבל זה לא אומר הרבה, כי
מישקה הוא רוסי, וכל הרוסים שונאים מרוקאים, אבל מישקה הוא
בסדר, וגם דוד שלו במאפיה אז לא מתעסקים אתו. אני התעצבנתי
לאללה, ואמרתי לאסי שמישהו צריך כבר לדפוק לרובן האוכל בתחת
המפגר הזה מכות רצח שהוא לא ישכח בחיים שלו ולא יפתח יותר את
הפה המסריח שלו.

יומיים אחרי שרובן נרצח בבית זונות של רוסים שמישקה לקח אותו
אליו יחד עם אולג כדי שגם רובן יוכל לזיין פעם אחת, אבל רובן
התחיל להתמקח שם עם הרוסי הבן-זונה שניהל את המקום, וההוא
הוציא קפיצית וחתך אותו מהגרון ועד הזין, אז אני ואסי עמדנו
ובכינו בהלוויה שלו, והרגשנו כמו חארות על כל המכות שדפקנו לו
מאז שהוא בבסיס, דבוק למחשב המסריח שלו ומסתכל כל הזמן על
קלפים של גברים ערומים עם זין גדול, בזמן שאני ואסי טוחנים כמו
מניאקים אצל הרס"ר.

אתם מבינים. היה לי אחד בשכונה, בחולון, כשהיינו ביסודי, ואחר
כך בחטיבה, ואחר כך בתיכון - קראו לו דוד בוחבוט. הוא היה
המנהיג של כל הערסים בשכונה, וגם שלנו, כי גם אנחנו ערסים. כבר
כשהוא היה בסוף החטיבה הוא בא אלי פעם ואמר לי  "אח שלי. אתה
לא מאמין. הבאתי אולפן". הביא - יענו גנב. אולפן שלם של סטריאו
הוא הרים מאיזה חנות. בתיכון, הלכתי פעם ברחוב עם אסי, וראיתי
סלון יוצא מחלון של קומה ראשונה ונופל על איזה משאית. לא הבנתי
איך סלון יכול לעופף ככה, אבל אסי אמר לי "עזוב, זה דוד עובד.
אתה יודע שהוא עזב בית ספר. בוא נעוף מפה". ועפנו משם. בסוף
התיכון שלנו, דוד ישב פעם ראשונה בכלא. אלימות. בערך שנה אחרי
שהתגייסנו, דוד תקע לחבר הכי טוב שלו, מיקי, סכין בגב. אבל לא
היו הוכחות. ככה שהיום דוד בוחבוט, הבן זונה הזה,  יושב באיזה
וילה, ונוהג ב- 3Z שמגניבה את התחת, ומסתובב עם 2 פצצות
בלונדיניות לא מהעולם הזה שנדחסות לו במושב האחורי של ה- 3Z
ומלקקות לו את הזין כל לילה. ואני ואסי כל שבועיים באוטובוס
מסריח מחולון לבסיס.

אתם מבינים. רובן, ההוא שהרוסי חתך מהגרון לזין, ההוא אמר שכל
המרוקאים אותו הדבר. אתם מבינים. החבר שלו דני, ההוא אומר זה
לא נכון. יש גם מרוקאים חכמים כמו שלמה בן-עמי. אל תהיה גזען.
כל הערסים אותו הדבר. רובן אמר לו שהוא צודק, אבל נשאר אשכנזי
גזען מנייאק.

אבל אתם מבינים. אני קוראים אותי זיסו, ואני ערס. יענו, ממש
ערס. טבעות יש לי. ומה אתם קוראים גורמטים. ואני הדיבור שלי,
יענו, אני אומר מוציבושי. ופעם, כשאמא הצליחה לגרד איזה כמה
שקלים ועפנו כולנו לתורכיה, אז לקחנו את הברזים גם בחדר של
השכנים הביתה לחולון. יענו, אני ערס ממש. וכשמעצבנים אותי, אז
בכבוד של אבא שלי אם אני לא מפוצץ לאשכנזי המסריח שהסתכל
לכיוון שלי במבט האשכנזי המתנשא המגעיל שלו, את האימ-אמה שלו
אם הרס"ר לא היה פה בסביבה. אז אתם מבינים, בשכונה שלי - או
שהיית ערס, או שהיית חוטף מכות. אז ככה, התרגלנו.

אבל תקשיבו לי טוב, יא אשכנזים בני זונות. דורון בוחבוט אני
לא. אני בן-אדם טוב אני. אני ואסי משתחררים, ואינשאאלה זה קורה
עוד חודשיים, ואנחנו גם ככה כבר שנינו סמ"רים, ואף אחד לא מדבר
אתנו גם ככה. אז בקיצר, אני יש לי רעיון לסטארט-אפ. באמת. ממש
סטארט-אפ. כמו שרובן רצה לעשות. איך לערס מטומטם כמוני בא
רעיון? פשוט מאוד. הסתכלתי אתמול על הכתף של אסי, וראיתי שם את
הפלאפל על השלוש פסים, הפלאפל של הפז"ם, ואז אני אומר לו -
אסי! כשאני ואתה משתחררים, אנחנו פותחים בחולון דוכן פלאפל.
אתם מבינים. אם עוד חודשיים-שלוש ככה תעברו בחולון, תנו קפיצה
אלי ואל אסי לפלאפל. כדאי לכם. כל השכונה תהיה שם, וגם תאכלו
אצלנו מנה פלאפל ב- 5 שקל. הפלאפל הכי טוב בארץ. אבל תזדרזו.
כשנתבסס, ניקח 10 שקל מנה ועוד נרוויח על הקולה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/6/01 18:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לרגע הצלחתי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה