סמדר הלפרן / סתיו |
חובקת שמיכותיה
הכרית סופגת זיעתה.
מתאווה היא לגבר שיעיר אותה
כמהה למגע
בחוץ יורד הגשם
נוקש על חלונה
שוטף את חרון העיר
אל תוך מרזבים סתומים מאבק הקיץ.
מבקשת היא לזרום איתו
כמו אז, מים על עורה
דמה גועש בה
כמו סופת החול שכמעט וחנקה אותה
כשסגרה את הדלת אל מול הרוח.
תמיד היא ככה בחילופי העונות,
לא רגועה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|