בעונג השקט,
בתכלת השחק,
בזיו הגלים,
תחת כפות תמרים.
התבוננתי ,
חגיגי ,
מסתורי,
זקוף ומפואר,
אלפי אורות ראיתי,
חיבקתי נוף בעיניי.
בבואתי נשקפה כבמראה,
הלמות לבי בשאון הנוף התמזגה.
משלתי שם בתכלת על,
עוטרתי בשפע ריחות ים,
כשפתי רוחות אל אוהבות.
שם נשמתי ליבלבה,
מעללי נרהבו,
פיזזה שלהבתי,
בעוז, למושא נפשי...
הייתי שם....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|