|
ברגעים שהיו הכי קשים
עזרת לי לקום מהקרשים
אני לא יודע בדיוק איך
אבל גרמת לי שוב לחייך
אפילו שהלב עדיין כואב
מזוית אחרת על הכל חושב
מסוגל פתאום לראות את המחר
וטוב שעכשיו לפני שיהיה מאוחר
את לא יודעת כמה עזרת לי
בקצה המנהרה רואה כבר את האור
אני לא אומר שעליה התגברתי
אבל מתישהו הכאב כבר יעבור
את הצעד הראשון כבר עשיתי
אך נשארה עוד הרבה עבודה
אבל לפני הכל אני חייב
מכל הלב להגיד לך תודה
אמנם הדרך ארוכה מלהחלים
והחיים ההיפך מלהיות קלים
אבל המצב שלי מתחיל להשתפר
ואני כבר לא כל כך מצטער
שפתחתי את הלב ונכוויתי קשות
לא מנצחים בכל דבר אין מה לעשות
אבל פתאום גיליתי נשמה טובה
שעזרה לי במקצת להתגבר על האכזבה
את לא יודעת כמה עזרת לי
בקצה המנהרה רואה כבר את האור
אני לא אומר שעליה התגברתי
אבל מתישהו הכאב כבר יעבור
את הצעד הראשון כבר עשיתי
אך נשארה עוד הרבה עבודה
אבל לפני הכל אני חייב
מכל הלב להגיד לך תודה |
|
|
אני הכרתי את כל
הסופרים
הגדולים:צ'כוב,
קפקא, גוגול.
כשהם עוד היו
נחשבים קטנים.
אחד מיילד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.