הוא לא היה יודע מה לעשות איתי כל פעם כשהייתי בוכה. בפעמים
הראשונות הוא אפילו נבהל. הוא היה עומד ומביט בי בשתיקה מחכה
שיגמרו לי הדמעות ולא מניע תו בפניו. בפעמים שבהן כבר היה
מתורגל הוא היה פשוט נעלם לו לחדר לקרוא עיתון, או הולך להכין
לנו ארוחת ערב עד שאני ארגע. פעם הוא אפילו דיבר בטלפון עם חבר
ואמר לי לשתוק כבר.
אבל למה אף פעם הוא לא חיבק אותי?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|