כשעוזבים - אני מסתובב בקרב הדברים
שלי,
יודע שהם ימשיכו
להתקיים אחריי
אבל לאט לאט
ישתגעו
אז עם מהלומה,נקישה, סיבוב
אחרון, עזוב.
לא תוכל להפוך אותם לשלילים. פחות חולצה, פחות מזרח או מערב
בהם.
קח איתך כמה בנות לוויה במשקל קל -
ספרי מתים,
הריח של שערה,
ספר "1000 משחקי המילים האהובים ביותר"
ותעזוב
יש בדידות שצריכה להיות
מובנת ולא להפתר
.
הירח מושך את הגג
שגורם לדברים האלה
מאספלט לנצוץ
זמן לזה, זמן לזו, זמן לתת
לשניהם
ללכת לאיפה שזה לא יהיה
זמן להפיל אבנים
להפסיק
לבנות ולזכור ולבנות
תילים על גבי זכרון
לעזוב.
לצעוד לאפלה אפלה יותר
לללא ירח שאנו קוראים לו חדש
