לא מזמן היה לאח שלי בר-מצווה.
כולם שמחו, "איזה יופי! הילד כבר גבר!" וואו! איזו התלהבות!
כולם סתם, סתם באים לבית כנסת.
כולם באים לבית כנסת כולה לזרוק סוכריות טופי מגעילות על הילד
האומלל שהכריחו אותו ללמוד תורה חודשיים עם איזה רבי זקן ואחר
כך לשיר בקול הצפצפני המתחלף שלו מול קהל של זקנים. אבל תמיד
באים גם החברים שלו. החברים המניאקים שלו שבמקום טופי מחביאים
בעטיפה איזה גולה ומנסים לפצח לו את הגולגולת. אחר כך כולם
זורמים לארוחה. כולם באים לזלול כמו שמנים ואולי לתרום איזה
צ'ק מסכן כדי לעזור לכסות את המינוס הענקי שנוצר בחשבון של
ההורים בגלל שהילד הגיע למצוות.
לא רק זה, המניאקים שזרקו עליו גולות, באו גם עכשיו והתחילו
לדבר עם הברמן ולערבב כל מיני שטויות עד שהמיץ פטל שהם קיבלו
יהפוך לאיזה גוון ירקרק זרחני ובסוף ישפכו הכל.

אבל אני אומר לכם, כבר חשבתי על זה לפני שנים, בר מצווה זה סתם
קונספירציה של ההורים!
הם מנצלים את המסיבה של הילד כדי להשפיל אותו, אחר כך גם
מזמינים את כל המשפחה והחברים שלא ראו אותם מאז שחתכו לילד את
הקטן בגיל שמונה ימים. אז יופי! הם מביאים צ'קים! אבל מי אלו
כל האנשים האלה, שלולא החתונה לא היינו רואים אותם בחיים ורק
בגלל שלפי איזה ספר שכל העולם מכיר הם כולם באים, צובטים אותך
ואומרים: "כמה גדלת!" ושטויות כאלה.

בכלל, אני לא יודע אם הקטע הזה מופיע בתנ"ך או לא, אבל מה
לעשות, גם אני אהיה הורה יום אחד, ומצווה זה מצווה...