נקמת הסוכריות המתוקות... מוקדש לשובבות שלי טל וגילי...
באהבה ענקית ותודה על הכל :) מקווה שתבינו את המסר בסיפור.
ליעדוש - אוהבת גם אותך... לא שכחתי ממך!

טל וגילי...
שתי בנות... שובבות שובבות... אחיות תאומות. כלכך דומות וכלכך
שונות.
לחיים מתוקות שדורשות נשיקה או לפחות צביטה של דודה, וחיוך.
איזה חיוך! לאחת חיוך תמים ולשנייה ערמומי. אבל חיוכים כאלה לא
רואים בכל יום! ילדות קטנות עם חיוכים ענקיים עם גומות חן!
ושיניים... אוי ואבוי איזה שיניים! מלאות חורים! מהביקורים
בחנות הממתקים של אדם.
החנות של אדם... הייתה החנות האהובה על טל וגילי בכל העיר,
בעצם, אני בטוחה שהיא הייתה החנות הכי מועדפת על כל ילדי העיר.
ולא בגלל אדם (למרות שהיה נחמד מאוד) אלא בגלל הממתקים שלו.
איזה ממתקים... עולם שלם! מסוכריות למסטיקים לשוקולד לגומי
בצורות... מה לא היה שם?!
עוגיות, פיצוחים,גלידות... הכל!
אבל טל וגילי אהבו יותר מכל את האגף של הממתקים הקטנים...
ערמות של ממתקים. בכל הצבעים, הגדלים, הצורות והטעמים.
טל וגילי ידעו שבכל פעם שיתנהגו יפה, אמא תיקח אותן לחנות, אבל
לא הרבה כי "זה לא בריא לשיניים".
טל וגילי... מתוקות... בנות שמונה! ילדות קטנות שאהבו
ממתקים...

יום אחד, לקחה אמא את טל וגילי לסידורים והבנות שכלכך רצו...
סוכרייה ומסטיק וקרמבו...
התנהגו יפה כל כך! אבל למרות כל הבכי והשיכנועים (שבאו מיד
אחרי הבקשה), אמא לא הסכימה!
טל וגילי היו ברוגז עם אמא... הן רצו ממתקים!!! טל וגילי כבר
יודעות שהן משיגות כל מה שיירצו.
בדרך זו או אחרת.
באותו יום, ישבו בחדרן וציירו (סוכריות, כמובן... ממתקים זה
הדבר האהוב עליהן ביותר ולא רק לאכילה). לגילי היה רעיון! ללכת
לחנות (המתוקה) של אדם ולקחת כמה ממתקים שיירצו, ואז להגיד
לאבא שישלם אח"כ. אבא תמיד מסכים!
מהרררר רצו התאומות לחנות של אדם שכבר היה רגיל לראות את
הפרצופים השובבים שלהן שם, ואם היה לו מצברוח טוב, היה נותן
לכל אחד סוכריה על מקל. לטל - אדומה ולגילי - סגולה.
הבנות מילאו שתי שקיות ע-נ-ק-י-ו-ת (אחת לכל אחת, כמובן) של
ממתקים מכל הסוגים, זה היה היום הכי מאושר בחייהן!
אבל... טל וגילי אולי חמודות כל הזמן, אבל לא תמיד חכמות...
בכל אופן, כשזה נוגע לממתקים הן מאבדות את הראש! טל השאירה
סוכר על המיטה של גילי, וגילי ליכלכה בשוקולד את הארון של טל.
ובכלל - היה בלאגן! גילי וטל התחילו לריב בכל הבית! בלי לשים
לב, עברו מחדר לחדר ופיזרו את כל הממתקים ועשו תוהו ובוהו...
כמו שכולם יודעים, איפה שיש סוכר, יש נמלים. וכל הבית התמלא
בלכלוך, נהיה דביק!
טל וגילי עצרו הכל, הסתכלו מסביב, כל הבית היה הפוך!
כלהממתקים... נהרסו והתפזרו.
נשארו להן רק שתי סוכריות... אדומה לטל וסגולה לגילי.
הסוכריות זזו!!! טל וגילי שמעו קול מוזר ואפילו טל בכתה אבל
גילי הרגיעה אותה. הן לא האמינו מה קרה... הסוכריות דיברו!
כעסו עליהן! ממש צעקו! על איך הן מתייחסות לממתקים וזה לא יפה
ולא מכובד ושגם לסוכריות יש רגשות! ואסור לשחק ככה בממתקים!
במיוחד אם הן אוהבות אותם כלכך... גילי ביקשה סליחה מהסוכריה
ונתנה לה נשיקה גדולה, טל בינתיים ניסתה לאסוף את שאר
הממתקים.
שתיהן ידעו איך אבא ואמא ייכעסו עליהן... אבל מצד שני... נו
באמת!
איך אפשר לכעוס על שתי בנות חמודות ומתוקות עם חיוך רחב,
שיניים חסרות וניצוץ בעיניים... שכל מה שרצו, כמו כל ילדה
אחרת, זה ממתק אחד קטן...

טל וגילי למדו לא להתעלל יותר בסוכריות ובגלל שהסוכריות כעסו
כל כך הן נהיו חמוצות! לא נורא...
היום טל וגילי כבר גדולות ואוהבת משהו אחר...

מוקדש באהבה לשתי השובבות שלי: טל וגילי!!!
(נ.ב. - ליעדוש מותק אל תדאגי לא שכחתי אותך יפה שלי)