אורורה בוריאליס / זמן עקר |
היית אפור ודומם כשהלכת בשדרה הארוכה
העצים כבר השירו עליהם וחיכו בשכול לבוא החורף
הרוח נשב ביתמות במשעולי לבי הריקים
השער סגור וחתום והמפתח אבד לו אי שם
בין רצועות האתמול למחר החיוור הייתי מצבת זיכרונות
והנרות שמאירים את הלילה כבו והלכתי בשביל השתיקות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|