|
היית אפור ודומם כשהלכת בשדרה הארוכה
העצים כבר השירו עליהם וחיכו בשכול לבוא החורף
הרוח נשב ביתמות במשעולי לבי הריקים
השער סגור וחתום והמפתח אבד לו אי שם
בין רצועות האתמול למחר החיוור הייתי מצבת זיכרונות
והנרות שמאירים את הלילה כבו והלכתי בשביל השתיקות |
|
|
המורה שלי
לספרות אמרה לי
פעם שיש לי
פוטנציאל אבל
אני לא מממש
אותו, הכנסתי לה
מכות ואני מרגיש
שמימשתי ומיששתי
את הפוטנציאל
שלי (ושלה)
חבר שלום שלום
טוב תודה איך
אצלך? בסלוגן לא
ממוצה ו/או
מנומס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.