|
היית אפור ודומם כשהלכת בשדרה הארוכה
העצים כבר השירו עליהם וחיכו בשכול לבוא החורף
הרוח נשב ביתמות במשעולי לבי הריקים
השער סגור וחתום והמפתח אבד לו אי שם
בין רצועות האתמול למחר החיוור הייתי מצבת זיכרונות
והנרות שמאירים את הלילה כבו והלכתי בשביל השתיקות |
|
|
אז מה את אומרת
של מי יותר יפים
שלי או שלך? בטח
שהגודל קובע
מיכלי משווה עם
שירה באמבטיה
מול הראי ומנתצת
את השקר החברתי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.