שגיא צבי / הבטחה בוערת |
אפלה דוממת הצילה ענפיה
הירח הזיל דמעה
שהאירה כלהבת עולם
את פני האדמה
ואני - ליבי דמם מפעום
ועיניי - פסקו מראות
נשמתי בקשה לסטות
אך הנשמה בלב בוערת
ואת האש לא ניתן לכבות
זכרונות ממך היו לליבי
מחשבות עליך היו לעיניי
והאש ששלחת אלי
אשר האירה את נשמתי
לעולם לעולם לעולם
לא תכבה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|