|
שתיקה שחורה נטעה גבעוליה
אפלה דוממת הצילה ענפיה
הירח הזיל דמעה
שהאירה כלהבת עולם
את פני האדמה
ואני - ליבי דמם מפעום
ועיניי - פסקו מראות
נשמתי בקשה לסטות
אך הנשמה בלב בוערת
ואת האש לא ניתן לכבות
זכרונות ממך היו לליבי
מחשבות עליך היו לעיניי
והאש ששלחת אלי
אשר האירה את נשמתי
לעולם לעולם לעולם
לא תכבה |
|
|
המלבן
ההוריזנטלי תלוי
כזיג בין קוצים,
ולבסוף הלך בדרך
כל בשר.
-מייפל לומדת
לפסיכומטרי, ולא
מבינה למה
ממציאים שם
מילים שאף אחד
לא
יודע/מבין/מכיר/
רוצה לשמוע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.