אני הולך בחדרי
הולך ותוהה
כיצד אעשה זאת ואיך יהיה?

מסתובב באי נחת
מסתובב עצבני
וחושב על כך שתסרבי

חושב עליי
בוכה כמו תינוק
ורק רוצה להפסיק להיות

חושב עליך
עומדת ממולי
ורומסת כל זכר לכבודי

ואני חושב וחושב
מתפוצץ מהרהורים
וכבר לא מבדיל בין אמת לשקרים

ואם תגידי כן
אבל לא באמת תתכווני?
את זה איני יכול להרשות לעצמי

ומה אם כבר מאוחר מדי?
כבר אמרו לך זאת
ואני רק חיי באשליות?

אולי איני מספיק עשיר,
חכם, יפה וטוב
בשביל שתהיה לי הזכות אותך לאהוב?

ואני מצטמרר מהמחשבות
אך מה שאני באמת פוחד לעשות
הוא לקום ולנסות

לא אוכל לעמוד בכשלון
כי את בשבילי יחידה
שאין בעולם כמותה

ומרוב פחדים והסתייגויות
אני שוכח לומר לך
שכל מה שאני רוצה,
הוא לאהוב אותך...