ככל שאני אוהב יותר את ארץ ישראל
כך אוהב אני אותך יותר, נעמי.
את הנאווה בבנות
כשם שארצי היא הנאווה בארצות
וכבר אמרו בשיר אחר
כי מראייך ארץ ישראל.
בחירת האלוהים את, נעמי,
בת לארץ ישראל
שאלוהים בחר בה למשכנו.
דגולה את מרבבה
ונשגבת מהמונים
זאת את, נעמי.
וכשם שארצי אינה צריכה אותי
כך גם את אינך צריכה אותי,
כי מה לך עוד מעריץ אחד?
ובבוא יומי ואלך לעולמי
לא ייזלו דמעות צער מעינייך
וגם לא מעיניי ארצי.
אך אני אוהבך מכל, נעמי
וגם אם רחקת מארצך מולדתך
ורחקת מאוהבך הנצחי
עוד יפעם לבי למענך
ועוד אוסיף לנשק
עפר שדרכו בו רגלייך. |
