|
שוב מרגישה פרפר
ושוב רואה בחלל נייר.
רואה פנים אבל לא יודעת של מי
רואה אנשים אבל בלי פנים.
מתיישבת לאט עם חיוך קצת מוזר
מנסה להקשיב אך לא שומעת דבר.
קופצת שוב למים מנסה לשחות
אך מרגישה שאין בי כוח לחיות.
בחוץ זה יום אבל אצלי זה לילה.
מנסה לשבור ת'קרח.
רוצה לדבר ופותחת את הפה
אבל שום דבר לא יוצא.
אהבה?! אהה... ?!
מה זה בכלל ?!
אנשים פוגעים ואני פוגעת בלי כוונה
אבל אם אני לא אפגע
הם יפגעו בחזרה ואז מה יקרה ?!
שוב מתיישבת ונרדמת.
זהו זה, זה כל יומי
בטח מחר יהיה אותו דבר
אולי קצת יותר היגיוני. |
|
|
היום אתה סלוגן
מחר אתה סלוגן
בדימוס מחרתיים
אתה שום דבר.
ק. מרכוס מקריץ
מסקנה לא מבוססת
אבל מאושרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.