|
מילים ולחן: שי בל
אחת לפנות בוקר מרגיש מבולבל
רבתי איתך כרגע מרגיש מתוסכל
מתסכל בראי ורואה את עצמי
אמנם זו הדמות שלי אך ממש לא אני
מה קורה לי אני לא יודע
מרגיש שהעולם שלי מתחיל להשתגע
רוצה לחזור למציאות הישנה
רוצה לחזור לאהובתי הקטנה
מגיע הבוקר פוקח עיניים
יום חדש הופיע בשמיים
השמש זורחת ציפורים מצייצות
אז למה דווקא לי בא עכשיו לבכות
מגיע הערב אני בדרך אלייך
רואה אותך מרחוק אז אני רץ אלייך
מביא לך חיבוק ונותן נשיקה
שלך כמובן היא לא מספיקה
|
|
|
הבית התחיל
להיות קטן מידי
אז יצאתי החוצה
כדי לעבור דירה,
אישה אחת צרחה,
ומישהו תפס
אותי, ועד שלא
התחלתי לבכות
הוא לא עזב. כבר
חשבתי לחזור
חזרה, אבל הוא
שם אותי על
האישה והלך
תאמינו לי ככה
בדיוק זה היה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.