1.בין דאר אל-חרב לדאר אס-סלאם שוכן לו השקט בדאר אל-אחלאם.
2. החשכה דיין יחיד בוררת- תפילת הדרך, פור הגורלות.
1
טבעי דוחה חמור.
לשוא - היו חייליך
אורבים ברחובות
אל-פוסטאט.
מה יעזור לי הסוס,
משוש אבירי
איאם אל-עראב.
(הלוואי וידעתי
אוכף!)
הנני נעדרתי
מקרב על ח'יבר -
(שמוע שמעתי.
ואז כדרכי החילותי
מעיר הערות)
הוכרזתי מג'נון
והושלכתי ערב
מיתת גיבורים למדבר.
(ללמדני את הערך הלא מילולי
של שתיקה!)
ואבנא אל-קוריש?
הראיתני צוחק בגבו -
יא אל-חאכם?
2
ואסרתני בלבוש.
לשוא מובילי שיירות גמלים
את דרך המשי הפכו לעניין.
מה יעזור לי אריג משובח?
הרי את חיוורון הפנים
כמו שלי -
אין מהדרין בצניף ארגמן.
(הלוואי ואימי ראתה
את השיש הנושם
של דויד!)
3
ואסרתני בשרד.
לשיו - יא אל-ח'ליפה
אל- מותוכל
- לשוא!
כי את סבי הדוגל
את נשקו
לשחרור יגעי הכפיים,
פטרו מכסאו בעקבות
התלונה שהגישה אישתו.
(אישה מוכה זו הייתה..)
בדעבד - היא צדקה להלשין
והסב כך מילט את נפשו
מכיתת היורים של סטלין.
אף אבי נגס בשלטון
ונחנק.
אותי השררה מבעיתה
שבעתיים!
4
וישבתי באהל - אל כתאב
לחתום את חוזה התמסרות.
אייני? פתאום -
ראיס אל יהוד,
מצודד הפרסי הנושף
על לשונית דקיקה
של אש-מקדשי- קתסיפון.
וההוא. האחר, היוקד אור רבו מעיניו-
עת, כולנו היה מבדר
כששח על תריסר תלמידיו.
5
ואת מנדלשטם המומר,
אשר ידע להמיר
את דתו של הדם
בדמו של השיר
(אלי האלמוות
האיש על גבי שורותיו
העפיל, אך את נשמתו
מהכרת האדום
לא הציל.)
אותו מנדלשטם,
לא אבוש לפסל
תרגום בית שמאי
תחת תרגום בית הלל!
6
טבעי דוחה חמור.
(כבר אמרתי?)
דומני כי דווקא דעתי
הייתה מתיישבת
על אותו הספסל
עם הלא מתיישבים:
PREDESTINATION
ברירת המחדל.
ואני?
בין דאר אל- חרב
לדאר אס- סלאם
שוכן לו השקט
בדאר אל-אחלאם!
תפילת הדרך
1
עולם הוכנס
בינות שמשות האוטו
המתחמות את בבואת חרות.
מזגן דלוק.
וגל-גל"ץ על תדר.
מחסום בית לחם -
- שערי גלות..
2
אתה נפלח אל נוף
שטחי הנכר
להשתכפל בחדגוניות חדה.
מדבר עוין.
כוכב של אי-הלכת.
הבזק תועה -
הבזק בלבד -
תודה!
3
כתיר ההוא
בפאתי הדרך
בגב כפוף
מורכן לשאת תפילה.
ראשו עולה. ראשו יורד.
אמונתו יוקדת.
אפשר כמעט לחוש
את "בסמאללה".
4
אחרי מחרשה
אישה בלי גיל
נבדל לעין זרה,
רגליה יחפות
גוררת.
ילדה צנומה רתומה
לזנב-חמור.
מסלול אבות
המשפחה עוברת,
ללכת בין תלמים
מחזור נרדף מחזור.
5
סלילי התיל
אכול-החלודה,
מפוזרים בנחלה
תחום המושב חוזרת.
ניבי בטון עוטה הברזלים
צמחו לכביש
היבריד המנהרות.
וכערוב היום,
החשכה דיין יחיד
בוררת
תפילת הדרך-
פור הגורלות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.