מהאוניברסיטה.
יש ויתאהב בי בחור עם אגמים של אור?
הבחור עם העיניים התכולות שצילם את דפיי
ודיבר כמו ים נבוך בצדף.
קולו רך ונעים כשל סככה בגן, או תפילה
בבית כנסת.
ואורו, אורו כשל פרפר קטן, ננסי בלב יער.
חומק בין שביליי, מכשף בם הברות של טעם.
הממ... המממ...טעמממ...
הבחור עם העיניים התכולות שבא ויצא
את החדר הכפוף באור דהוי של פלורסנט
ונהמות ספרים, ילקוטים, כסאות ואנשים לא
נשמעו עוד כשעמד מול שפתיי והמהם ודיבר ונשם.
נשם...
איזה עולם לבן היה כשנשם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|