גופי כגבעול נטוי
מזה מים -
צמא, רפוי,
כותרתי שמוטה,
תוגה ודאבה.
רימה זוחלת בה,
קורים טווה.
זרתני הרוח -
לכל עבר-
לקרעני מאיימה -
לפזרתני,
כאבק הדרך
פרוש -
לכל אורכה.
פעם,
הייתי פרח,
מדיף ריחותי לאפים,
עכשיו כשזקנתי
שוקע - בשטף הימים,
אבדה צורתי,
בהס נובל,
נסחף
אל שעת מותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|