ארד תומס מסון / לאהובתי |
אלה הקירות צבועי שמנת
המתקלפים בשוליהם
אלה הוילונות הכבדים
המסתירים את צללי הערב
זהו רעש הגחלים הלוחשות
בזכרונותי הראשונים
אלה דפי הנייר המתקמטים
מול להב העט
הבל נשימתך על עורפי
רק הוא חסר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|