|
אלה הקירות צבועי שמנת
המתקלפים בשוליהם
אלה הוילונות הכבדים
המסתירים את צללי הערב
זהו רעש הגחלים הלוחשות
בזכרונותי הראשונים
אלה דפי הנייר המתקמטים
מול להב העט
הבל נשימתך על עורפי
רק הוא חסר. |
|
|
יעל הכוסית
היתה כאן
גם בתאריך
24.12.04.
יעל הכוסית,
שבד"כ כותבת על
אחורי הכסאות
באוטובוס אבל
היום היה קריסמס
וכל החברות שלה
הלכו למסיבה
ובכלל אין
אוטובוסים בשישי
בערב אז היא
מפתחת חיים
וירטואליים
במקביל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.