זרע קטן יצא
הציץ למרבה השחר,
העצים והפרחים
שהביטו מסביב
הביטו בתיקווה
שסופו , לא יהיה בדריסה.
עלה קטן יצא
למרבה השחר.
אתן לך חוכמה
ויופי, כך תוכל
לתת ולא לקחת
אמנה אותך לזר
ולא לקרחת.
הפרח גדל
ויופיו זרח
ואת כולם
באושרו מילא
לאחד נתן חוכמה
ולשני נתן אהבה
ולאחר, יופי ותקווה.
והנה, הגיע לו
הילד הקט שבכה,
ולא היה לא יופי,
חוכמה ותקווה.
בוא, אמר הפרח
ואתן לך כל מה
שיש לי
אתן לך את עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.